רשומות

למה? ככה!

תמונה
הרבה זמן לא כתבתי, אני יודעת! אך הנה, חזרתי. ועל השינויים שחלו – עוד אכתוב... בינתיים, דגדג לי באצבעות, אז החלטתי לתת להן דרור ולספר איך בן-השלוש-וחצי שלי לימד אותי שיעור חשוב בניהול (ובהורות 😊 ). לאחרונה, אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם הרבה שאלות של "למה?" מצדו . אני אומרת, "אל תעמוד על הספה", הוא שואל "למה?", אני אומרת "אל תשב על הראש של אחיך", הוא שואל "למה?", אני אומרת, "אל תאכל דברים מהרצפה" והוא... ניחשתם נכון, שואל "למה?" אני משתדלת לענות לו תשובה מנומקת לרוב, אבל שאלות הן דבר מתיש... והאמת, שגם לא תמיד מתחשק לי לנמק כל דבר, בטח אם זה נראה לי מובן מאליו . אז אני מוצאת את עצמי, לא פעם, עונה לו, "ככה!" כשהוא נתקל לראשונה במילה המוזרה הזאת, הוא שאל אותי בחיוך מבויש, "מה זה ככה?" במובן הכי משמעי של השאלה – כלומר, "מה זאת המילה הזאת 'ככה'?" וזה גרם לי לחשוב. ראשית, שלא משנה כמה לחץ יש עליי, ולמרות שאני עונה על 234987 שאלות ביום (רק ממנו!), זה עדיין לא הוגן מצדי לענות לו "כ...

Mind the Gap: מדוע נשים הן מיעוט טכנולוגי?

תמונה
  רבות דובר (ומדובר) על הפערים המגדריים בשוק העבודה, על כך שנשים מופלות לרעה מבחינת שכר, על כך שיש פחות נשים מגברים במקצועות הטכנולוגיה, המדעים, ההנדסה והמתמטיקה ( STEM ) ועוד פחות נשים בתפקידים בכירים בתחומים הללו, ועל כך שנשים לרוב נאלצות לוותר על פיתוח קריירה לעומת בני זוגן. ישנן אינספור דוגמאות וסיבות לפערים הללו כפי שמוזכרים במחקרים ומאמרים, אך נראה שהסיבה העיקרית היא לאו דווקא הנשיות, אלא ה אמהוּת . נשים מביאות ילדים לעולם בדיוק בשנים שבהן הן אמורות לבסס את הקריירה שלהן (בין גילאי 25-44), יוצאות לחופשת לידה, ולמעשה נקטע רצף העבודה שלהן (ולרוב יותר מפעם אחת) בעוד שבני זוגן יכולים להמשיך ולפתח את עצמם ללא הפוגות. החברה שלנו מצפה מנשים, אמהות, להיות יותר בבית, לצאת מוקדם לילדים, להישאר בבית כשהילד חולה, ולעשות הרבה ויתורים. אז נכון, בשנים האחרונות יש יותר גברים שחולקים עם בנות זוגם חופשת לידה, אך עדיין מדובר במקרים חריגים ובטח שלא בשינוי חברתי דרסטי. כאשר תא משפחתי עומד בפני סיטואציה שבה מישהו מבני הזוג נאלץ לוותר על הקידום האישי (ובהנחה ששניהם בתחום ההייטק), יהיה כלכלי יותר עב...

למה רשת חברתית טובה לארגון שלכם ואיך מובילים פרויקט כזה?

תמונה
מה זו רשת חברתית?  כולכם בוודאי מכירים את פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר, לינקדאין, יוטיוב, מקושרים, חבר'ה, ועוד מגוון רשתות חברתיות מוצלחות יותר או פחות אשר קמו לאורך השנים ובעצם נועדו לאפשר לאנשים לשתף תוכן ולתקשר אחד עם השנייה ללא צורך להיפגש או להחליף מספרי טלפון. לכל רשת חברתית כזו ייתכן ייעוד שונה כגון שימור או חידוש קשרים מן העבר, היכרויות ויצירת קשרים (גם רומנטיים), פרסום, פיתוח קשרים עסקיים והזדמנויות תעסוקה ועוד. למעשה, בכל רשת כזו, אנחנו חשופים גם לרשת החברתית של החברים שלנו וכך יכולים להגיע לאנשים נוספים ולהרחיב את הרשת שלנו. רשת חברתית בארגונים כיום, ככל שחברות הופכות להיות הרבה יותר גלובליות והמרחקים הגיאוגרפיים בין העובדים גדלים, ארגונים עושים מאמץ אדיר בלמצוא דרכים לצמצם את המרחקים האלה למינימום האפשרי. בניגוד לרשתות החברתיות שהזכרתי קודם, ברשת חברתית ארגונית, אוכלוסיית המשתמשים הרבה יותר קטנה, והיא תהיה, לכל היותר, שווה לכמות העובדים בארגון. הרשת החברתית הארגונית משמשת כמעין "עיר קטנה" שבה כולם שכנים של כולם, ולמרחק הגיאוגרפי אין משמעות. כיום, ...