למה? ככה!
הרבה זמן לא כתבתי, אני יודעת! אך הנה, חזרתי. ועל השינויים שחלו – עוד אכתוב... בינתיים, דגדג לי באצבעות, אז החלטתי לתת להן דרור ולספר איך בן-השלוש-וחצי שלי לימד אותי שיעור חשוב בניהול (ובהורות 😊 ). לאחרונה, אני מוצאת את עצמי מתמודדת עם הרבה שאלות של "למה?" מצדו . אני אומרת, "אל תעמוד על הספה", הוא שואל "למה?", אני אומרת "אל תשב על הראש של אחיך", הוא שואל "למה?", אני אומרת, "אל תאכל דברים מהרצפה" והוא... ניחשתם נכון, שואל "למה?" אני משתדלת לענות לו תשובה מנומקת לרוב, אבל שאלות הן דבר מתיש... והאמת, שגם לא תמיד מתחשק לי לנמק כל דבר, בטח אם זה נראה לי מובן מאליו . אז אני מוצאת את עצמי, לא פעם, עונה לו, "ככה!" כשהוא נתקל לראשונה במילה המוזרה הזאת, הוא שאל אותי בחיוך מבויש, "מה זה ככה?" במובן הכי משמעי של השאלה – כלומר, "מה זאת המילה הזאת 'ככה'?" וזה גרם לי לחשוב. ראשית, שלא משנה כמה לחץ יש עליי, ולמרות שאני עונה על 234987 שאלות ביום (רק ממנו!), זה עדיין לא הוגן מצדי לענות לו "כ...
