לא רופאה, אבל מנתחת
החיים שלנו הם אוסף של שאיפות והזדמנויות. לפעמים הן הולכות יחד,
ולפעמים כששאיפה שלנו לא מתגשמת, אנחנו צריכים לזהות את ההזדמנויות שבדרך.
כששואלים אותי מה אני עושה למחייתי, גיליתי שקשה לי להסתפק בתשובה
הפשוטה "אני מנתחת מערכות מידע" כי היא כללית מדי, בטח לאלה שגם לא כל
כך מכירים את התחום ובטח כאשר מתייחסים לתפקיד (ואליי, כבן אדם) שעוסק הרבה
גם באנשים. אז בקצרה, אני מוצאת ומיישמת פתרונות שמקלים על אנשים את
העבודה שלהם באמצעות כלים טכנולוגים. למרות שזה עדיין קצת רחב, זה הקו
שמנחה אותי בכל התפקידים שעשיתי (ועושה) עד היום, לכן אף פעם לא
ראיתי את התפקיד שלי מסתכם בגבולות הגזרה של המערכות הייעודיות שאני אחראית עליהן.
אחרי הצבא, השתעשעתי ברעיון של ללכת ללמוד רפואה – רציתי לרפא אנשים
ולחולל שינוי עבורם – אבל לא הרגשתי איזו בעירה פנימית והבנתי שזה כנראה לא המסלול
עבורי.
חברה מהצבא בדיוק התכוונה לעזוב תפקיד כפקידת קבלה בחברת הייטק ושאלה
אם ארצה לעבוד שם במקומה.
זה נשמע לי כמו רעיון טוב באותו זמן, הכנתי קורות חיים, עברתי מספר
ראיונות והתקבלתי לתפקיד. עבדתי שם חצי שנה בה ביצעתי משימות מגוונות ואפילו
פרויקט מעניין עם מחלקת ה-IT, עד
שהחלטתי ללכת ללמוד.
הבחירה מה ללמוד לא היתה לי ברורה מאליה ואחרי שפסלתי רפואה, טבעתי
בתוך ים התחומים שיש לאוניברסיטאות להציע. ידעתי שיש לי זיקה למחשבים, אבל חיפשתי
תחום שישלב בין מחשבים לבין אנשים ולא כל כך ידעתי
להגדיר את זה במילים. באותה תקופה, עוד לא ממש הכרתי את התחום של מערכות
מידע עד שהוא הופיע לי באתר האוניברסיטה והתחלתי לקרוא ולהתעניין בנושא.
אני זוכרת את התחושה שהיתה לי באותו רגע – זו אותה תחושה שמקבלים כשקוראים את ההורוסקופ בעיתון או
כששומעים שיר מרגש ברדיו – זה נכתב בדיוק עליי!
תכננתי ללכת ללמוד רק בתחילת השנה העוקבת, אבל בפקולטה עודדו אותי
להתחיל כבר בסמסטר האביב הקרוב, וחשבתי, למה בעצם לחכות?
הודעתי למנהלת שלי בעבודה שאני מתפטרת כדי להתחיל ללמוד ולא אוכל
יותר לעבוד במשרה מלאה. היא עודדה אותי לצעד הזה ואיחלה בהצלחה.
מנהל מחלקת הIT בחברה
ששמע שיש לי עניין בתחום הטכנולוגי, וגם כבר הכיר קצת מיכולותיי בזכות אותו פרויקט, הציע לי לא
להתפטר ובמקום זה, לעבור למחלקה שלו ולעבוד במשרת סטודנט כטכנאית מחשבים ותומכת helpdesk. בהסתכלות
לאחור, למרות שהייתי רק בת 20 וזה היה שלב מאוד מוקדם בקריירה שלי ובחיי, זו היתה אחת
ההזדמנויות הכי חשובות שקיבלתי.
מיד הסכמתי. ידעתי שהמשרה לא תהיה משרת חיי ולא קשורה לגמרי לתחום
לימודיי, אבל גם ידעתי שיש לה כמה יתרונות: זו דריסת רגל בעולם הטכנולוגי ומשם אוכל להתפתח, זה עוד
תחום לארגז הכלים שלי, ובנוסף, אוכל להמשיך לעבוד
תוך כדי לימודים במקום שאני כבר מכירה ואוהבת.
עברתי חפיפה מהירה בתפקיד, למדתי להתקין מחשבים, למדתי מושגים
ושיטות עבודה. חלק ניכר מהעבודה היה גם טיפול בתקלות משתמשים, והנחישות שלי למצוא
פתרון לבעיה שמגיעה אליי, שירתה אותי (ואת המשתמשים) היטב בעניין הזה והולכת
איתי עד היום.
אחד הפרויקטים הראשונים שקיבלתי בתפקיד החדש היה ליצור סרטוני הדרכה לכל הפעולות שמשתמשים יכולים לבצע בעצמם באמצעות הכלים שעומדים לרשותם. מאוד התחברתי לגישה של מנהליי להעביר ידע אל המשתמשים ובכך לפנות את עובדי המחלקה להתעסק בנושאים מורכבים יותר, וכן לחבר את עובדי הארגון לפעילות שלנו. מעבר לכך, הפרויקט הזה היה עוד הזדמנות אישית מצוינת, כי הוא "אילץ" אותי ללמוד את כל הנושאים והכלים על בוריים והפך אותי למומחית בתחום.
עבדתי שם מספר שנים והיתה לי הזכות לעבוד עם אנשים מאוד מקצועיים, להיות חלק מחברה גלובלית גדולה (אך משפחתית), להכיר מערכות מגוונות, תהליכים עסקיים, בעלי תפקידים ושיטות עבודה מתקדמות. עם סיום הלימודים, עברתי לארגון אחר, לתפקיד הראשון שלי בתחום מערכות המידע. הרגשתי שהגעתי לתפקיד הזה עם ארגז כלים עשיר וייחודי מעבר לחומר התיאורטי שלמדתי במהלך התואר.
החלק היותר משמעותי הוא, שהכלים שרכשתי במשרת הIT משרתים אותי גם היום וחוסכים לי הרבה זמן ותלות באנשי ה-IT בארגון. זה פתח לי
דרכי חשיבה והתמודדויות עם סוגים שונים של בעיות, מכיוון
שיש בפניי מגוון רחב יותר של כלים ויכולות. מעבר לתחושת הסיפוק האישי, גיליתי שהיתרון
הזה חוסך הרבה זמן וכסף בפרויקטים טכנולוגיים שאני מבצעת או מסייעת בהם
לקולגות – וכך, הרווח הוא כמובן גם של הארגונים בהם
אני נמצאת.
ההיכרות עם העולם הזה לא רק מסתכמת בעניינים טכנולוגיים, אלא גם
(ובמיוחד) ביצירת קשרים עם אנשים, ביניהם קולגות, לקוחות, או ספקי
שירותים שעבדתי איתם ודרכינו הצטלבו בהמשך.
מאז ועד היום, עבדתי עם חברות הן בארץ והן בחו"ל, שבהן הטמעתי,
פיתחתי ויישמתי כלים ומערכות שהביאו להתייעלות הארגון, לחסכון בכוח אדם וכסף,
לשיפור תהליכים עסקיים, ואת היכולת להפיק ערך מהמידע ולקבל החלטות מושכלות. אבל
בעיקר – חוללתי שינוי עבורם והפכתי את עבודתם ליעילה ומועילה יותר (על זה עוד ארחיב בפוסטים הבאים).
הדבר המדהים הוא שלמרות שחשבתי שאלך בכיוון מסוים, ובמספר צמתים בחיי בהחלט יכולתי לבחור אחרת, אספתי את ההזדמנויות שקיבלתי לאורך הדרך ובניתי את המסלול הייחודי שלי.
אז לא נהייתי רופאה ואני לא מרפאה אנשים, אבל בתחום של ניתוח מערכות המידע - התחום שמעניין ומרגש אותי - לחולל שינוי ביום-יום של אנשים, זה הדבר הכי קרוב לזה.
מה
דעתכם? ספרו לי בתגובות. 👇
לקבלת עדכונים למייל, לחצו כאן
לפוסט הקודם של הבלוג, לחצו כאן
לפוסט הבא של הבלוג, לחצו כאן

Once again you did again,
השבמחקBig Like!
Thanks a lot!
מחקמקסים שרי, אהבתי את הקישור שעשית לעולם הרפואה ואת ההשפעה והתרומה של החוויות מהעולם המקצועי על ההתפתחות האישית שלך, נהדר.
השבמחקימי
תודה ימי 😘
מחקהיתה לי אינטראקציה אחת קצרה איתך כשהתחלתי לפתח במידעטק ובה הסברת לי על הcursor. הסבר פשוט , מונגש עם אמפטיה וחיוך שמגיע לעיניים.
השבמחקקראתי עכשיו את הפוסטים שלך. אהבתי.
מהשם של הבלוג לשם של הפוסטים ולכתיבה. פשוט , מונגש , אמפטי . את נהדרת😎
מקסימה שאת! איזה כיף להיזכר ולהיפגש שוב גם על הפלטפורמה הזו 😊 תודה רבה על הפידבק. שמחה שאהבת.
מחק